מחזור פלסטיק
כל מה שרצית לדעת על מיחזור פלסטיק ולא העזת לשאול…
הביטו סביבכם: החיים שלנו מלאים בפלסטיק. מוצרי המזון במקרר, האריזות בארון, מוצרי הניקוי, הבגדים, הצעצועים ומה לא. איסוף הבקבוקים ומחזורם חוסך לרשויות סכומים גבוהים שנחסכים בהובלה והטמנה של הפסולת וגם עושה שימוש בחומר הממוחזר לייצור מוצרים חדשים.
בערד קיימים 44 כלובי מיחזור ברחבי העיר אליהם ניתן להביא את הבקבוקים הריקים. עריית ערד הגיעה להסכם עם חברת אביב תעשיות מיחזור ובמסגרתו החברה אוספת את בקבוקי השתייה המשומשים מפלסטיק במכלים שהוצבו ביישובים. אחת לחודש (או לפי הצורך) נציג החברה מגיע לאיסוף הבקבוקים. אלה ממוינים במפעל ולאחר מכן נשלחים למיחזור. אם תקראו את הכתבה הבאה תגלו שזה אכן מטורף לא למחזר...
כמה מספרים כדי לסבר את האוזן והעין-
צריכת בקבוקים בישרא
- בישראל צורכים בשנה כ-600 מיליון בקבוקים גדולים וכ-300 מיליון בקבוקים קטנים
- הישראלים קונים כ-780 מיליון ליטר משקאות קלים בשנה
- שוק המשקאות הקלים גדל בכ-10%-15% בשנה
- בתחום המים המינרלים, קצב הצמיחה הוא 20%, הגדול ביותר בתחום המשקאות הקלים
- שיעור הפלסטיק באשפה בישראל הוא 28% בנפח ו-11% במשקל
- שיעור ה-P.E.T (החומר ממנו עשויים בקבוקי השתייה הקלה) באשפה בישראל הוא 7.21% בנפח ו-1.91% במשקל
מיחזור בקבוקים:
- מכל בקבוק פלסטיק גדול שמוחזר, מיוצרות שתי סלסלות לאריזת 2 ק"ג ענבים, או חמש אריזות לחצי ק"ג תות שדה
- לייצור מעיל פליס אופנתי אחד משתמשים בחומר מ-10 בקבוקי פלסטיק גדולים.
- מיחזור בקבוק פלסטיק אחד, חוסך אנרגיה שתספיק להדליק נורה של 60 ואט למשך 6 שעות
- בישראל ממחזרים פחות מ-10% מהפסולת פלסטית.
- ב"אביב תעשיות מיחזור" ממוחזרים מדי שנה 110,000,000 בקבוקים, כ-20% מהבקבוקים המיוצרים בארץ.
שאלות בנושא מיחזור בקבוקים:
איזה בקבוקים ממחזרים?
כל סוגי מיכלי הפלסטיק שיש להם פקק - גם מיכלים של קטשופ, מרככי כביסה וחומרי ניקוי, גם בקבוקי חלב ושוקו מפלסטיק ומיכלים שונים אחרים.
האם צריך להסיר את הפקקים?
בעבר אכן ביקשו זאת מהציבור אולם כיום אין עוד צורך בכך בשל השתכללות תהליך המיחזור. כיום יותר טוב שהבקבוק יגיע עם פקק. ההפרדה של הפקקים מהבקבוקים נעשית כבר אוטומטית במפעל.
למעוך את הבקבוקים או לא?
בחברה אומרים כי עקרונית זה עוזר, כי מקטין נפח הבקבוקים במתקני האיסוף
האם ממחזרים גם בקבוקים כחולים וירוקים?
בחברה מציינים כי ישנה בציבור דעה מוטעית בנוגע לבקבוקי משקה שאינם שקופים. הבקבוקים השקופים נטחנים לפתיתים שקופים והבקבוקים השקופים למחצה (כחולים וירוקים) נטחנים לפתיתים בצבע שונה ונמכרים ללקוחות אחרים - בעיקר בחו"ל.
מבחינה כלכלית, בסוף הדרך מקבלים 30 אחוז פחות כסף על הבקבוקים הכחולים. הצבע השקוף הוא יותר טוב כי אפשר לעשות ממנו צבעים נוספים, ואילו מכחול אי אפשר לייצר עוד צבעים - רק כחול.
מה עושים עם הבקבוקים במפעל המיחזור?
החומר נגרס לפתיתים לבנים, שקופים וצבעוניים לפי סוג הבקבוק. את חומר הגלם מהאיכות הטובה ביותר מוכרים במחיר הגבוה ביותר. פלסטיק איכותי למשל, מבקבוקים שקופים, נמכר בארץ ליצרני סלסלות לפירות (סלסלה כחולה פחות מזמינה עבור הצרכן מתברר). מהחומרים האחרים מייצרים סיבי טקסטיל, למעילי פליז למשל, שממילא נצבעים בצבעים שונים, או חומר מילוי למעילים ושקי שינה למשל.
בחומר גלם פלסטי שאינו איכותי מייצרים גלילי חומר פלסטי פחות איכותי שנמכרים לייצור תבניות לירקות, בונבוניירות וכ"ד - מוצרים בהם שקיפות החומר אינה חשובה ליצרן.
הבקבוקים של חומרי הניקוי והפקקים נטחנים גם הם לפתיתים והופכים ללוחות ופרופילים מפלסטיק קשיח (דמוי עץ), מהם מייצרים מלונות לכלבים, צנרת, גדרות, ריהוט רחוב וריהוט גן או משטחי העמסה (פלאטות).
האם אפשר למחזר חומרי פלסטיק נוספים? צעצועים, שקיות פלסטיק, מיכלי גבינה?
בחברה ציינו כי כל עוד מדובר במוצר או אריזה מפלסטיק קשיח שגודלה כגודל בקבוק - יימצא לה פיתרון מיחזור. כל מוצר או אריזה קטנים או גדולים יותר יוצאו בתהליך המיון.
לגבי מיכלי הגבינה או אריזות הפירות מציינים בחברה כי יש פיתרון, אך הבעיה היא שאריות המזון הדבוקות למיכל. סמנכ"ל החברה, ירון מזרחי, הסביר שאם יבקשו מהצרכן לשטוף את המיכל, הדבר יעודד בזבוז של מים. אם יבקשו גם לשטוף בסבון, מדובר בזיהום של הביוב בחומרי ניקוי (דטרגנטים).
בחברה ציינו שאמנם הם יכולים לשטוף בעצמם את המיכלים ושמערכת המים במפעל ממוחזרת, אך הבעיה היא פרק הזמן שהמיכל עם שאריות המזון מבלה במתקן השכונתי.