יקירי העיר

אחת לשנתיים מעניקה העיר ערד אות "יקיר העיר" לתושב/ת מקומי/ת או אדם מחוצה שתרמו, השפיעו, הובילו עשייה ושינוי חברתי בעיר, ובכך שיפרו בפעילותם את איכות חייהם של תושבי העיר. אחת לשנתיים מוזמנים תושבי העיר להציע ולהמליץ על הראויים בעיניהם לתואר יקיר העיר. ועדה שמורכבת מנציגי ציבור ונבחרי ציבור בוחנת את ההמלצות ובוחרת את הראויים ביותר לתואר לאותה שנה. תואר יקיר העיר, דומה לפרס מפעל חיים אשר ניתן לאדם על פועלו המצטבר לטובת העיר, והתואר מקנה לו זכויות כבוד בעיר לכל ימי חייו, כגון הזמנות אישיות לאירועים עירוניים ועוד.

עיריית ערד מעניקה את תואר יקיר העיר ערד לתושבי העיר אשר פעלו למען הקהילה ותרמו תרומה משמעותית לחיי העיר והמדינה ופועלם יכול לשמש סמל ומופת.

יקירי העיר לשנת 2022

משה אלחיאני -  מתגורר בערד כ 59 שנה.

משה זכה באות ההוקרה בזכות פועלו  רב השנים למען העיר ערד ותושביה במסירות רבה ובהתנדבות כשהוא נרתם לכל משימה ולכל בקשת עזרה.

בין תפקידיו הציבוריים הרבים חברות בוועדת ציבוריות עירוניות, יושב ראש ועדת הכספים של מתנ"ס ערד, חבר מועצת העיר, חבר המועצה הדתית, חבר מועצת הפועלים ויושב ראש עמותת "אור יום טוב".  משה הוא בין המובילים להקמת בית הכנסת בשכונת שקד. מלמד בהתנדבות בני מצווה ומכינם לעליה לתורה וגם מסייע למשפחות בתהליכי גיור.

מרים שימן - מתגוררת בערד כ 53 שנה.

מרים שמה לה למטרה לסייע ולעזור לאחר ולחלש, היא יוזמת, מתלהבת, מתנדבת סדרתית, שחקנית נשמה, ועל כך מעידים מכריה מתחומי התנדבותה הרבים.

מרים מלווה את הקהילה האתיופית בערד, היתה חברה בוועד הורים מרכזי וחברה במועצת העיר.

מרים מסייעת לקהילה האתיופית בעיר בדרכים רבות - תיווך וקשר עם מוסדות שלטון, מימון חוגים לבני נוער, העצמת נשים, לימוד עברית והכרות ואהבת ישראל. גם בתפקידה בוועד ההורים העירוני קידמה מרים נערים מהקהילה האתיופית ונתנה להם העדפה מתקנת. מרים הייתה כתובת לכל הורה ולכל תלמיד.

ניסים קריספל - מתגורר בערד כ 31 שנה.

ניסים פועל בערד למען הקשישים במסגרות שונות, כחבר צוות גמלאי צה"ל, ליווי  ותמיכה בתלמידים בפן הכלכלי, לימודי ואישי והתנדבות עם שורדי השואה. ניסים הקים ומוביל את סיירת צור אורט ערד אשר משפצת ומנקה בתי קשישים מעוטי יכולת. הסיירת מחנכת את התלמידים החברים בה לנתינה, לאחריות, לדאגה לאחר ולחברה. נסים מרכז ומוביל את תחום ההתנדבות בקרב גמלאי צה"ל ומדביק רבים ברוח ההתנדבות והנתינה.

גוורציטלי תמרה על היותה דוגמה ומופת לנציגת ישראל בעולם.

זמרת מחוננת ומעורכת ברחבי העולם הינה שגרירה נאמנה של ישראל ועושה רבות למען דעת קהל חיובית על המדינה. גברת גוורציטלי  ביקרה בערד בהזמנתו של ראש המועצה בצלאל טביב, כאורחת פסטיבל  ערד ומאז שומרת מקום בליבה לעיר ותושביה.

יקירי העיר לשנת 2020

ראם אשר - על פועלו ההתנדבותי בניהול, הובלה והדרכה של עשרות בני נוער וילדים בליגת בתי ספר לכדוריד והקמת מסגרת התנדבותית של תלמידים רבים בתחום הספורט העירוני.

איציק גמליאל- אמן מתכת שהפך את ביתו שעמוס פסלי מתכת ייחודיים למוקד התעניינות ואירוח למאות תלמידים ותושבים ולאלפי מטיילים מחוץ לעיר. בכך איציק ואשתו יפה משמשים כשגרירים  נפלאים לעיר. עוד בתרומותיו של איציק לקהילה: פסל הגיטרה הענק בכיכר הפסטיבל והחנוכיה הנישאת באנדרטה לזכרו של החייל רון קוקיה במקום בו נרצח, ומאז הקמתה היא משמשת כאתר הרשמי לטקס הדלקת נרות חנוכה עירוני בכל שנה.

ראובן בצרתי - מפעיליה המרכזיים של הקרן לפיתוח ערד, הקרן שמנהלת את עמותת יד לערד לתמיכה בתושבים נזקקים, מחלקת ארוחות חמות לנצרכים ומסיעה אנשים בהתנדבות לבתי חולים. בצרתי ניהל בהתנדבות במשך 10 שנים את מקהלת ערד, שמייצגת בכבוד את העיר בהופעותיה ברחבי הארץ ובעולם כולו. כיום בצרתי פעיל בוועדות עירוניות כנציג ציבור אמיתי.

פרס מפעל חיים הוענק השנה ל ארגון וותיקי המלחמה השנייה הוקם בערד לפני כ- 50 שנה וחידש את עבודתו עם גל העלייה הגדול בשנות ה 90 המוקדמות. כל חברי הארגון לאורך השנים פועלים בהתנדבות מלאה. הם עוסקים ברישום הוותיקים,
באיתור מסמכים, באיתור קרובים שנפלו בקרבות ונעלמו עקבותיהם, בארגון פעילות העשרה לאנשים המתגוררים בערד, בביקור ותיקים שאינם יכולים לצאת מביתם או שנמצאים בבתי אבות וחלוקת אותות ועיטורים. מוזיאון הווטרנים בערד הוא מבין המוזיאונים היפים בארץ בזכות חומרים רבים שנאספו ומוצגים בו. בוריס בנשץ יו"ר הארגון בחמש השנים אחרונות מוביל את הארגון להישגים יפים ובהובלתו המוזיאון שינה את פניו לחלוטין.

 

 

 

 

יקירי העיר 2018

ואלה יקירי ערד לשנה זו:

אביגדור ליברמן, שר הביטחון לשעבר, ח"כ - תושבי ערד הגישו את מועמדותו ליקיר העיר בזכות תרומתו המשמעותית לפיתוחה ולשגשוגה של ערד. הקמת מפעל אלביט בערד, שיצאה לפועל בתמיכתו הגדולה, מסתמנת כאחת מנקודות ההיסטוריה הבולטות של העיר. בשנתיים שקדמו להקמת מפעל אלביט שקעה ערד במשבר תעסוקתי גדול שהשפיע קשות על כלכלת העיר ותושביה בכלל. מפעל אלביט הוקם והפך למגדלור עבור יזמים ומשקיעים, ובעקבותיו זוכה ערד לפריחה גדולה בתחום התעשייה עם כ- 10 מפעלים חדשים סביבו. מפעל אלביט הראה ליזמים חדשים שאפשר, הוא זה שסלל את הדרך לבאים אחריו, והוא זה שהחזיר את האור והגאווה המקומית לתושבי ערד. ממשבר עירוני עמוק יצאה ערד לדרך חדשה.

איתן קמפבל -  איתן עלה עם משפחתו בשנת 1968 כשהיה בגיל 12 ומאז הוא מתגורר בערד. לאורך כל השנים היה איתן דמות מוסיקלית מובילה בעיר, הקים את להקת ג'יפסי, היה חלק ממקהלת ערד ומקהלת "ניגון עתיק" ביידיש. את כשרנו ומקצועיותו במוסיקה תורם איתן לעיר במופעים באירועים עירוניים רבים בהתנדבות מלאה. במשך עשור שנים שימש כיו"ר הנהלת המתנ"ס וכיום משמש כיו"ר ועדת ההיגוי של שותפות ביחד ערד, את שני התפקידים ממלא בהתנדבות מלאה. לפרנסתו  עובד איתן ברשות הטבע והגנים והיה ממובילי שיתופי פעולה עם גופים עירוניים וקהילתיים.

יוסי פרץ – יוסי פרץ חוגג השנה 86 שנים והוא מתגורר בערד קרוב ל- 50 שנה. במשך שנים רבות התנדב בעיר למען תושבים ואירועים עירוניים רבים. יוסי מצטיין בתודעת שליחות והתנדבות גבוהה מאוד, בעבר טיפל ואירח לחברה לאנשים בודדים מטעם יד שרה, כאיש של מוסיקה ניגן יוסי את שנותיו בערד, שימח והרקיד אנשים במועדונים חברתיים, בפעילויות עירוניות, במקומות כינוס, הוא חבר במקהלת ערד והקים חבורת זמר ושלישיית מפוחיות. על תרומתו הגדולה לקהילה הוא זוכה להוקרה העירונית השנה.

אסתר פאר –  אסתר הגיע לערד בשנת 1971 והקימה משפחה לתפארת עם שישה ילדים ועשרים נכדים עד כה. לאורך השנים עבדה במלון בים המלח, באולפנה ובמקומות נוספים, אך בעיקר נודעה אסתר כבעלת לב גדול של נתינה ותרומה. לפני כשמונה שנים פתחה עם בן אחותה בית תמחוי בשוק העירוני, בו האכילה נזקקים רבים. מקום זה עדיין פועל תחת 'לקט ישראל' ואסתר עברה לתרום את חלקה בבית תמחוי שני שפועל כיום בשכונת נעורים. במסגרת פעילותה ההתנדבותית היא אוספת אוכל רב ממקומות שעורכים אירועים גדולים ומעבירה אותו למקומות בו זקוקים לו בעיר. בין התרומות שהיא מקשרת בין הנותנים למקבלים ניתן למצוא שמלות כלה, חבילות שי ועוד ועוד. תעודת ההוקרה העירונית ניתנת לאסתר על פעילותה הברוכה והסיוע הרב שהיא מעניקה לתושבים רבים בעיר.

---

יקירי העיר לשנת 2016

להלן שמות מקבלי אות יקיר העיר לשנת 2016 (לפי סדר אלפבתי):

• אות יקיר העיר בתחום ההתנדבות  מוענק לאונגר שפרה וישעיהו:

אונגר שפרה וישעיהו פועלים ביחד ולחוד בהתנדבות למען תושבי העיר. לפני כשלושים שנה הקימו  את הסניף המקומי של "יד שרה" והם פעילים  בו בהתנדבות עד היום. בנוסף הם תומכים בחולים ונזקקים, לרוב בסתר ובצנעה, עוזרים בארגון טקסי ברית מילה, בר מצווה ונישואין לעולים חדשים, מקרבים בין דתיים וחילוניים, קשובים לכל צורכי הקהילה ומעורבים בהתנדבות בגופים רבים בעיר. כמו כן הזוג אונגר פותח את ביתו בשבתות ובחגים לבודדים וקשישים.

• אות יקיר העיר בתחום מורשת ודת מוענק לרב אלבו יוסף שליטא:

כבוד הרב אלבו משמש כרב העיר משנת 1965 כ- 51 שנה. הרב מהווה סמל ודוגמא לרבנים במסירותו ובהתמדו לתפקידו. עם השנים קנה לעצמו מקום של כבוד הן בציבור הדתי והן בציבור החילוני. נועם ההליכות, ההקשבה לזולת, הדאגה והעזרה לאחר ביחד עם  היותו סמכות תורנית בעלת ידע ושם הפכו את הרב אלבו לדמות אהודה ומקובלת על הציבור.

עם השנים חיתן הרב את רוב ילדי ערד, קירב לבבות, פתר מחלוקות  ונתן מענה לכל פנייה. 

החל משנת 1969 הרב שותף בפרויקט בני מצווה  ומכין את התלמידים לטכס המתקיים על פסגת המצדה. הכנת התלמידים כוללת לימוד תפילת השחר, קריאת תורה, תפילין ומנהגים נוספים. ביום טכס בני המצווה  הרב משכים קום באשמורת שניה מגיע למצדה ומנהל את הטקס ביד רמה. חשוב לציין את הדרך החינוכית והנעימה שהרב נוהג בעבודה עם התלמידים ועל כך הוא זוכה לתשבחות מכולם.

  •  אות יקיר העיר בתחום החברה  מוענק לדר שולי ולדר דני שור:

דני ושולי שור הינם שמות ידועים בעיר בכל הקשור לעזרה, ארגון והתנדבות. ביחד ולחוד הם משקיעים מזמנם למען ארגונים שונים, חולים, ופיתוח העיר. הזוג שור הינם רופאי שיניים עסוקים ומוערכים , שיוזמים, ומשקיעים במסירות את זמנם הפנוי בהתנדבות בקהילה, רגישים לכל פונה ומסייעים כלל יכולתם. מתנדבים בתחומים שונים, עומדים בראש עמותות חברתיות שמטפלות באוכלוסיות חלשות ונזקקות כגון "אנוש", חולי סרטן, נכים ומוגבלים ועוד. יוזמי מטה "אוזן קשבת " חברים פעילים ומתנדבים שנים רבות בארגון ליונס ועמותת הברידג' ופאטנק. דר דני שור הומלץ על ידי היחידה להתנדבות בעיריית ערד קיבל את אות הנשיא להתנדבות בשנת 1994.

• פרס ראש העיר למפעל חיים הוענק לדר' עדה קוגן:

דר' עדה קוגן במשך שנים רבות עסקה בתחום רפואה כללית בקופות חולים בעיר. לפני כ - 25 שנה יצאה לגמלאות , ומאז  עוסקת בפעילות ההתנדבותית במשרה מלאה.  פעילה מרכזית בסניף האגודה למלחמה בסרטן בערד ומלווה חולים ומשפחותיהם  בכל שלבי המלחמה ובכל ההיבטים- רפואי, פיזי ונפשי. דר'  קוגן ממשיכה לחנך לאורח חיים בריא ומנחה בהתנדבות סדנאות לתזונה נכונה, פעילות גופנית ומחלת הסכרת.  בנוסף, מלווה ותומכת במשפחות עולות בכל שלבי העלייה הראשונים. דר' קוגן היא דמות מיוחדת ויחידה במינה הידועה בצניעותה לצד תרומתה הגדולה לקהילה. תושבי  ערד רוכשים לה כבוד והערכה רבה על פעילותה.

נ

---

יקירי העיר לשנת 2012

להלן שמות מקבלי אות יקיר העיר לשנת היובל לערד לפי סדר אלפבתי:

•  אות יקיר העיר בתחום מורשת ישראל מוענק למר ולדימיר זוחין:

זוחין ולדמיר   נולד בשנת 1946  בקירגיסטן עלה לישראל בשנת  2001 ומתגורר בערד כ 11 שנה. ולדימיר זוחין פסל וצייר מוערך אשר עבודתיו מוצגות  ברחבי העולם הגיע לערד  עם חזון  הקמת אנדרטה לזכר הנספים בשואה.  מרות קשיי השפה והקליטה תכנן עיצב והקים  את אנדרטת השואה והגבורה הצמודה לבית ספר אבישור.  האנדרטה מספרת את סיפרו של העם היהודי לאורך ההיסטוריה החל מאברהם ויצחק  ועד הקמת מדינת ישראל. האנדרטה מוקדשת במיוחד להנצחת יהדות אירופה שהושמדה בתקופת מלחמת עולם השנייה ולזכר לוחמי גטו וורשה. האנדרטה  משמשת כתפאורה ראויה לטקסי יום השואה הרשמיים הנערכים בעיר. בטיפוח האנדרטה לקחו ולוקחים חלק תלמידי בית ספר אבישור. בנוסף הציג ולדמיר זוחין תערוכות בעיר והוא משמש כמורה ומייעץ לאמנים רבים בתחום הפיסול והציור.

•   אות יקיר העיר בתחום האומנות מוענק לגב' לאה מיכלסון:

לאה מיכלסון  ז"ל נולדה בשנת 1921 בפולין. עלתה לישראל בשנת 1938  ומתגוררת בערד כ 44 שנה.  לאה מיכלסון  אומנית מוכרת ומוערכת אשר פסליה מוצבים במקומות שונים בארץ כולל במוזיאון יד ושם . לאה תרמה והציבה כ 20 פסלים מעשה ידיה בעיר. הפסלים המוצבים במקומות מרכזיים בעיר הפכו עם השנים לנקודות ציון עבור התושבים.את אהבתה לאומנות  וכישרונה היוצא דופן חולקת לאה עם תלמידים ובמשך שנים רבות לקחה חלק באירועים רבים בבתי הספר. לאה מיכלסון פירסמה כ 11 ספרים אשר מכילים שירים רבים שכתבה על העיר והנעשה בה.

• אות יקיר העיר בתחום התרבות והמוזיקה מוענק למר וולרי סומורוב  ולגב' אלה סומורוב ז"ל:

ולרי סומורוב נולד בשנת 1938 במוסקבה.עלה לישראל ב 1991ומתגורר בערד כ 21 שנה. . אלה סומורובה ז"ל נולדה בשנת 1940 במוסקבה.  עלתה לישראל ב ב1991, ונפטרה בשנת 2012. אלה סומורוב  החלה ללמד נגינה בכלי קשת מיד עם הגעתה לעיר. אט אט אספה סביבה תלמידים מוכשרים והקימה את תזמורת כלי הקשת העירונית. תזמורת אשר הפכה לשם דבר בקרב חובבי מוזיקה בעיר ובארץ.החל משנת 1997 ולרי סומורוב הצטרף כמנצח התזמורת.באהבה ובהתמדה העניקו  הזוג סומורוב  מעצמם למען ילדי העיר ולמען התרבות והמוזיקה.התזמורת, בניצוחו של ולרי, מאפשרת למוזיקאים הצעירים לצבור ניסיון ולהתפתח בתחום המוזיקה הקלאסית. ייחוד נוסף של התזמורת הוא הקשר החם והמפרה בינה לבין הקהילה והתושבים בעיר. התזמורת הנעימה  בצליליה אירועים רבים בעיר בהתנדבות. התזמורת השתתפה בכנסים מוזיקליים רבים בארץ ובעולם וזכתה להערכה  רבה.

•  אות יקיר העיר בתחום תיירות ואהבת הנגב מוענק למר פוניו דב:

פוניו דב נולד בשנת 1931 בהונגריה.עלה לישראל בשנת 1949,  ומתגורר בערד כ 11 שנה.  דב פונו ייסד בערד את קבוצת "ערד מדבר יהודה" אשר פועלת בהתנדבות במטרה לחזק את הקשר של התושבים עם הסביבה המדברית.  הקבוצה מוציאה טיולים לאתרים שונים בסביבת העיר ובמסלולים שונים אותם סימנו בהנהגתו של דב פוניו ביחד עם תלמידים, חיילים ומתנדבים רבים. בחריצות בהתמדה ובנחישות  מקדיש דב את זמנו לעיצוב ושימור הסביבה הטבעית של העיר ולמען חיזוק הקשר בין סביבה זו לתושבים ולתיירים המבקרים  בעיר.

•  אות יקיר העיר בתחום חברה מוענק למר צדיקריו ישראל:

צדיקריו ישראל נולד בשנת 1939 בסלוניקי.  עלה לישראל בשנת 1950 ומתגורר בערד 42 שנה. ישראל צדיקריו הגה, הקים  וניהל  בהתנדבות את ארגון יד לערד אשר שם לו מטרה לעזור לנזקקים.הארגון החל את דרכו עם 25 מתנדבים אשר סייעו לקשישים  בתחומים שונים החל מעבודות תיקון פשוטות בבית ועד ליוויו והסעה לבדיקות רפואיות מחוץ לעיר.עם השנים גדל הארגון בניהולו של שראל צדיקריו והחל לחלק מנות חמות לנזקקים ומצרכי מזון למשפחות נזקקקות. כיום ארגון יד לערד הוא ארגון ההתנדבות הגדול והמוביל בעיר ועשרות רבות של תושבי העיר לוקחים בו חלק למען האחר, החלש והנזקק.   

•   אות יקיר העיר המורשת והדת מוענק למר  נתנאל רחמים:

נתנאל רחמים נולד בשנת 1929 באוזביקסטאן.  עלה לישראל בשנת 1952 מאפגניסטאן, ומתגורר בערד 50 שנה.רחמים נתנאל נמנה עם הגרעין הראשון שהגיע לעיר בשנת 1962.החל מיומו הראשון בעיר ייסד וריכז את שירותי הדת.נתנאל הקים במו ידיו ומכספו את בית הכנסת הראשון בעיר "ראשונים".הוא כיהן כראש המועצה הדתית ערד בהתנדבות  ויזם ופיתח את שירותי הדת לרווחת התושבים- הקמת בתי כנסת, מקוואות בית עלמין ועוד.נתנאל  שימש ככתובת לכל שאלה או סוגיה בנושא המסורת היהודית ומנהגי הדת.בשנת 1965 יזם את טקס בר המצווה במצדה לתלמידי העיר, מסורת שנמשכת עד ימינו.

•  אות יקיר העיר בתחום קליטת העלייה מוענק למר דודו שי: דודו שי  נולד בשנת 1944 ברומניה, עלה לישראל בשנת

1948 ומתגורר בערד כ 42 שנה. דודו שי  החל בפעילות התנדבותית מיד עם הגיעו לעיר והפך עם השנים לכתובת עבור תושבים רבים אשר זקוקים לעזרה בתחומים שונים. דודו הקים מערך איסוף מזון ותרומות למען נזקקים, והחל משנות ה 90  מלווה עולים חדשים ומסייע בקליטתם בעיר. דודו שי  מלווה את העולים משדה התעופה מיד עם נחיתתם בישראל  ועד להשתלבותם בעיר.הוא מסייע בהשגת ציוד וריהוט,  קבלה לעבודה ולימוד השפה.עולים רבים שזכו לעזרתו של דודו שי הפכו בעצמם למתנדבים ומסייעים לעולים דאגתו לעולים אינה יודעת גבולות זמן ומאמץ.  גם ללא ידיעת שפה רוסית, אמהרית או ספרדית בחיוך רחב ועם המון אמפתיה דודו מצליח לחדור ללבבות האנשים ולהקל את  קשיי העלייה.

פרס ראש העיר על מפעל חיים מוענק זו השנה הראשונה בעיר. הפרס מבטא את הוקרת העיר על פועלם הייחודי של הזוכים. הזוכים  הראשונים בפרס זה הינם מר  אורי פרי והגב' רוחמה נחמני  על  הקמת המוזיאון ההיסטורי של ערד.

בשנת 2002 התארגנה קבוצת חברים ממייסדי ערד, אשר שמה לה למטרה להנציח את סיפורה של הקמת העיר ערד בשנות ה-60. החברים הקימו עמותה שבראשה עמד אורי פרי והחליטו על הקמת מוזיאון אשר יספר את סיפורה של ערד בראשיתה. אורי פרי הוביל את הקבוצה, גייס כספים והקדיש את כל מרצו וזמנו לטובת הקמת המוזיאון.

המשימה לא הייתה פשוטה, חומר רב נעלם עם השנים והיה צורך בעבודה מרובה למציאה, איסוף וארגון המסמכים, הסרטים, קטעי עיתונות ועוד. על מלאכת הרישום והתיעוד ניצחה רוחמה רחמני מוותיקות העיר.  

התוצאה מרשימה ביותר- מוזיאון מקצועי ומזמין אשר מספר את סיפורה של העיר המתוכננת הראשונה בישראל.

להקמת המוזיאון היו שוטפים רבים אבל אורי פרי ורוחמה נחמני הובילו את המהלך ואת הקבוצה ולכן החליטה ראש העיר להעניק להם את פרס ראש העיר למפעל חיים.