סיור רחוב בערד למוקדי עניין שונים - מסלול סיור ברכב או באופניים

נתחיל את סיורנו בכניסה הדרומית לעיר, ב- פארק הנשרים (1), טוטמים בהשראה אינדיאנית המציגים עופות וחיות מדבר. המיצג הוקם ביוזמת עיריית ערד ע"י משפחת שמואלי מעין הוד.

נפנה ימינה ברחוב אשד, נמשיך לנסוע עד שמצד שמאל נראה פסל "צער וניצחון" (2), אנדרטה לזכר החיילים היהודיים שנפלו במלחמת העולם ה-2. האמן: אדוארד מליקוב.

כמעט מולו ניצב פסל "כדורגל" (3), של האמן המקומי אלון אהרוני.

נמשיך לנסוע ברחוב אשד לכיוון רח' הקנאים אל בית גלעד - מרכז יום לקשישים, אשר בגינתו הפסל "יחד" (4) (הוצב בשנת 2000) תרומתה של האמנית לאה מיכלסון תושבת ערד, ציירת, פסלת ומשוררת. הפסל מבטא את תחושת היחדיו ש"בית גלעד" מעניק לקשישים, מצופה באבן ערד גרוסה.

בכיכר שבהמשך הרחוב "חלום במדבר" (5) הפסל: יעקב חפץ (ינואר 1999). היצירה קשורה בזיכרון הראשון של הפסל מהמפגש עם ערד והמדבר בראשית שנות ה- 60, מפגשו עם מצדה והכניסה לארמון הורדוס. יצירה של חלום המשלב נוף מדברי וארכיטקטורה, אשר מהווה הד לפסלים וכיכרות באירופה, העושים שימוש ברעיון החלום.

נמשיך ברחוב הקנאים, ובכיכר נפנה שמאלה לרח' חברון. בסוף הרחוב נחנה להפסקה מרעננת ב-פארק הצפוני (6),שם נגלה פסל נירוסטה גדול מימדים הצופה אל מול הרי חברון, תרומת הפסל ששון סופר מניו יורק, אשר קרא לו א.ס.י . בפארק נמצאת גם פינת הנצחה לחייל דני דראי ז"ל.

בכיכר לפנינו אי אפשר להחמיץ פסל מתכת גדול "אם וילדה" (7) של הפסלת אורנה בן עמי (ינואר 1999). רוח האימהות ושמחת הילדות, תנועה ואנושיות, מתוארת בפסל העשוי ברזל חלוד. רק החלקים המתעופפים ברוח, העפיפון והצעיף צבועים. תשומת לבה של האם נתונה לכמה דברים בעת ובעונה אחת, כמו בחייה של כל אם ואישה; היא נושאת את תינוקה על גבה ומנסה להתקדם נגד הרוח. בה בעת, היא מאפשרת לילדה מלפניה ליהנות מהעפיפון ושומרת על ילדיה בהושטת יד לאחור.

נרד ברח' מואב ונפנה ימינה לרח' הגלעד. מיד בצד ימין פסל "הנאהבים" (8) (המוכר גם בשם "הפסל האדום"), שנתרם לעיר בשנת 1977 ע"ח הפסלת לאה מיכלסון. הפסל מבטא את הפסוק "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב' כ"ד).

ביתה של האמנית נמצא בסמוך (רח' הגלעד 13). בחזיתו מוצב הפסל "אימהות" גדול הממדים, העשוי אבן מקומית. על קיר הבית פסיפס גדול המתאר את בריאת העולם. פסיפס זה בנוי בטכניקה ייחודית והדמויות בו שלובות ומגדירות זו את זו, רק צבע האבן מפריד ביניהן. מלמעלה שמש, גושי הזכוכית הגדולים מבטאים את המפץ הגדול. הפסיפס עשוי מאבן ערד המקומית במגוון צבעיה הטבעיים.

חוזרים לרח' מואב עד סופו, אל המצפור אנדרטת בטון (9)  (1965) של הפסל חתן פרס ישראל יגאל תומרקין לזכר הנופלים ב"מבצע לוט" לשחרור מחנה סדום, 1948. מדברי האמן על יצירתו "מיקום הפסל בראש הצוק כמצודה. הדיסקוס המשופע והמצילה התלויה מעל תהום מהווים ניגוד טכנולוגי לסביבה, לטבע. הסככות, כאוהלי הבדואים, נקשרות ע"י הקורה דרך צורת הביצה, שהיא אם הצורות תרתי משמע. באמצעות כלי המים, שהם סמלים פונקציונליים לציביליזציה, מומחש הקשר האמיץ לקרקע. הצריח הוא הגדרה אנכית בנוף. הטקסטורה שעליו - מעין השתקפות של הסביבה בבטון. צבע הבטון כהצהרה סביבתית מונוכרומטית חסרת צמחיה. נוף ים המלח המרהיב נשקף ומושך לצעוד בהמשך השביל אל המושבים (10)  מכלול של קונטרה - פונקטים המסמלים: אני (אנחנו) פה!  

לפני החזרה למכונית, פנו שמאלה בשביל שמתחת מתחם מלון מצדה לשעבר, ולאחר צעדה קצרה תגיעו אל "חלון לנוף" יצירת מתכת של הפסל ישראל הדני, ההופכת את הטבע לחלק ממנה. זו דרכו של האמן לעמוד בכבוד ב"תחרות" האבודה מראש מול יפי הנוף.  עלו במדרגות על הגבעה ורדו מצידה השני. המשיכו בדרך הסלולה אל החניה.

חוזרים ברחוב מואב בכביש עפר רח' קדם פונים שמאלה למצפה גרני (11), פינת תצפית והתבודדות קסומה, בקצה שביל קצר. התצפית הוקמה לזכרו של עופר גרני, בן ערד . נהרג באחד הטיולים במדבר.  

חוזרים לרחוב מואב וממשיכים לנסוע עד לכיכר, בכיכר פונים שמאלה לרח' יהודה ממשיכים לנסוע עד לשכונת הראשונים, בה הוקם ע"י  ותיקי העיר המוזיאון ההיסטורי של ערד, המספר סיפורה של הקמת העיר המתוכננת הראשונה בישראל.

 

מהמוזיאון ההיסטורי חוזרים קצת ברח' יהודה ופונים ימינה ברחוב אחווה. לפנינו שבשבת "השחף" (12) יצירת האמנית תושבת ערד אביטל אהרוני  לזכרו של החייל סמסון שחף ז"ל, פינת חמד מול נופו המרהיב של נחל טביה. בפנייה הראשונה (רח' אטד) פונים ימינה. מצד ימין שלנו גן הרפתקאות עם סקייטפארק החדש, פינת חמד מקסימה לכל המשפחה עם מדשאות , שולחנות פיקניק וגן שעשועים.

ברחוב ירושלים על קיר הבטון מימין ניתן להבחין בתבליטי מתכת מפוסלים (13) משנות ה- 70 של היוצר אלי שאלתיאל.

ברחוב בן יאיר 28 ממוקם מתנ"ס ערד ובקומה א' שלו המרכז לאמנות עכשווית בערד, המקיים תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית מהעיר, מהארץ ומהעולם. (פתוח ללא תשלום בימים שני ורביעי 9:00-13:00, שלישי וחמישי 16:00-20:00 ובשבת ראשונה ושלישית בחודש 10:00-14:00. לפרטים 9551531)..

ממשיכים לנסוע פונים ימינה ברח' הפלמ"ח. בצד ימין נעבר על האצטדיון כדורגל העירוני. נפנה שמאלה.

ירושלים על קיר הבטון משמאל ניתן להבחין בתבליטי מתכת מפוסלים (13) משנות ה- 70 של היוצר האלמוני.

באזור זה נמצאים מוזיאון ארכיאולוגי, המתנ"ס ומוזיאון ערד, שבהם הפסלים הקבועים והתערוכות המתחלפות. בכניסה למתנ"ס מוצבים מספר פסלים של לאה מיכלסון: פניו של בן גוריון (העתק של פסל גדול מימדים הנמצא במדרשת שדה בוקר), פסל "דוד המלך" ופסל "שיר השירים".

לפנינו כיכר שותפות 2000, אשר באה לציין את תרומתן הרבה ומעורבותן של הקהילות היהודיות ניו ג'רסי ודלאוור, השותפות לערד ולמועצה אזורית תמר. הכיכר נחנכה בשנת 2003 לציון 40 שנה לערד. בכיכר שותפות 2000 פונים שמאלה וממשיכים ישר ברח' חברון נרד בחניה ונצעד לכיוון בית ספר אבישור, לידו הוקם ביוזמת תושבי ערד עולים מחבר העמים ובמימון בעלי עסקים מקומיים אתר זיכרון לזכר קורבנות הנאצים (14). העולים הקשישים (ווטרנים) שעל חזיהם מדליות ואותות המלחמה בנאצים מקיימים במקום זה טקסי זיכרון למלחמה יחד עם תלמידי בית ספר אבישור הסמוך.

נשאיר את המכונית בחנייה, נסתובב ונחצה את רח' יהודה כשפנינו לעבר אזור התעשייה: עמוד הבולבוסים הגדול (15), סמלה הוותיק של ערד ניצב לפנינו. את העמוד, העשוי מאבני הבולבוסים המאפיינות את האזור, יצר אדריכל יונה פיטלסון. הגן מסביב נקרא "גן החמישה", ע"ש חמישה חיילים תושבי ערד שנהרגו במלחמת ששת הימים. זהו אתר ההנצחה לחללי העיר. במקום נערכים טקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

אנחנו פונים ליציאה מן העיר, לכיוון אזור התעשייה..

לפני היציאה ניצבת כיכר הבנים (16) ואחריה הכיכר שבכניסה /יציאה  עם השלט העגול - ערד, סמלה של העיר. הסמל המשמש כיום ובו להבת גז הפורצת בין ההרים. ההשראה נבעה מהופעת הגז הטבעי בקידוח כידוד זמן קצר לפני שהעיר נוסדה.

ניסע לאורך רח' התעשייה עד סופו, נמשיך ישר בכיכר, בפניה השנייה ניסע ימינה לרח' הסדן, בו הוקם בשנת 2003 רובע האמנים "אשת לוט" (18). מגוון רחב של גלריות וסדנאות אמנים התקבצו באזור התעשייה. כאן תוכלו לשוטט בנחת בין הגלריות אמנים רבות ומגוונות. בנוסף על ההשקעה האמנותית, קיימת הקפדה על שירותים נוחים, נגישות לנכים, פינות ישיבה ומנוחה וכן יחס חם והכנסת אורחים, כיאה למסורת בני המדבר. רובע האמנים הנו נקודת ציון תיירותית בנופה של ערד, מקום המאפשר טיול, סדנאות (בתיאום מראש), היכרות אישית עם האמנים ויצירותיהם וחנויות מרהיבות עין המציגות יצירות מקוריות בלבד.  מוזיאון הזכוכית (20)האישה של אלף הקולות (22) , סטודיו חלי (23)מעיין היצירהסטודאיקה (25) , יד שניה ואומנות ברזל (26).

 זה הכול? כמעט...

היוצאים מערד לכיוון באר שבע ותל אביב מוזמנים להביט שמאלה, אל הציפורים המלוות את ארבעת עמודי החשמל בכביש היציאה, עבודתו של האמן תושב העיר אלון אהרוני בהזמנת חברת חשמל. עבודות פיסול ופסיפסים נוספים של האמן מוצבים במקומות רבים בעיר, ובגלריה "מראה במדבר" שברובע "אשת לוט".

היוצאים לכיוון ים המלח, אל תשכחו לעצור בתצפית ולראות את יצירת האמנות הגדולה מכולן – נוף המדבר וים המלח (27) !!!

התמונות צולמו ונמסרו בחלקן ע"י טל גליק ובחלקן מצוות arad.muni.

 בילוי נעים ולהתראות בערד!