מתוך כתבה שפורסמה באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה וכן בעיתון "זמן הנגב" בתחילת אפריל:

פרויקט "ערד - עיר ממחזרת", שמטרתו לפתח ולהפעיל בעיר ערד מערך מקיף וייחודי להפרדה ומיחזור פסולת, יצא בקמפיין לקראת חג הפסח 2009 תחת הכותרת: "בפסח הזה לא זורקים. ממחזרים!

הקמפיין, שנשען על המסורת של ניקיון הבית ופינוי פסולת שנהוגה בארץ מדי שנה לקראת חג הפסח, נועד לעודד את תושבי העיר לעשות שימוש בכלי המיחזור שמעמידה העיר לרשותם ולמחזר כמה שיותר מהפסולת שלהם השנה. המטרה היא להפחית משמעותית את נפח ומשקל הפסולת המגיעה למטמנה העירונית לקראת החג, ולקיים פסח נקי יותר, ירוק יותר וממחזר יותר.

הקמפיין הפרסומי כולל שלטי חוצות שהוצבו בכל רחבי העיר המשדר מסרים ברורים וחדים לגבי מיחזור סוגים שונים של פסולת. בנוסף, עלה באתר האינטרנט העירוני עמוד מיוחד שמפנה את התושבים לכל פתרונות הקצה הרלבנטיים.

כדי לאפשר לתושבים לקיים בפועל את "מצוות" המיחזור, נוקטת הנהלת הפרויקט מספר צעדים: הצבת מכולה לאיסוף פסולת אלקטרונית, הצבת מיכל מיוחד לאיסוף בגדים משומשים לשימוש חוזר ומיחזור, הצבת 40 מיכלים חדשים לאיסוף נייר ברחבי העיר, הצבת 4 כלובים נוספים לאיסוף בקבוקים וכן פיזור מיכלים לאיסוף סוללות בכל רחבי העיר.

במקביל, יתקיים לפני החג פרויקט ראשוני לבניית קומפוסטרים  ולמיחזור פסולת אורגנית, וכן יתקיימו לפני החג ובמהלך חול המועד אירועים קהילתיים בסימן מיחזור.

פרויקט "ערד - עיר ממחזרת" הינו יוזמה משותפת של תנועת אור, עיריית ערד והיחידה האזורית לאיכות הסביבה נגב מזרחי, במימון קרן משפחת רודרמן, ארגון JNF ארה"ב והמשרד להגנת הסביבה. על תכנון מערך המיחזור הוקפדה חברת "סביבותכנון". התהליך התכנוני מתקיים בשיתוף הציבור והינו בעל צדדים חינוכיים וקהילתיים מעמיקים.

בתודה
הנהלת פרויקט "ערד - עיר ממחזרת"

כדי לראות את הפלקטים של קמפיין המיחזור בפסח לחצו כאן

מיחזור לפנים

נסיעה משפחתית לאירופה לימדה אותי שעוד לא התרגלנו למחזר, ואני אומר את זה דווקא בגלל ששם לא ראיתי מיחזור בכלל. הסברים בגוף הטקסט

בשבוע שעבר הייתי בחופשה משפחתית באחת המפותחות שבמדינות אירופה. מתוקף עיסוקי במיחזור, לא יכולתי שלא לחפש כל העת את מיכלי האיסוף לחומרי הפסולת השונים. אתפ יודעים, כמו אצלנו: כלוב גדול וצהוב, או צבעוני, לבקבוקי פלסטיק, פחים גדולים וכחולים, או אולי עגולים ושמנים, לנייר, כמו שנהוג במה שאנחנו קוראים "מדינות מפותחות". אחרי כמה ימים של חיפוש, התייאשתי. כמעט שלא ראיתי פח אחד של מיחזור בשום מקום. היה אחד, לבקבוקי פלסטיק, מחוץ לסופרמרקט. חשבתי שראיתי אחד אחר, לנייר, כשהבטתי בנוף שחלף במהירות מחלון המכונית שלי. אבל זהו.

כבר התחלתי לשאול את עצמי "במדינה הנקייה, המפותחת והעשירה הזאת לא ממחזרים? איך זה יכול להיות?". אבל אז, אחרי שהעיניים התרגלו קצת לנוף הזר, התחלתי לראות אותם. לא לקח לי הרבה זמן להבין מה אני רואה. על פחים שנראים רגילים לחלוטין, פחי רחוב קטנים לאורך רחובות ובפארקים, היו מדבקות קטנות, לא גדולות יותר מגודל של טלפון סלולרי ממוצע. ועל כל אחת מהן, סמל סוג הפסולת המיועד להשלכה בפח הספציפי הזה. היו כאלה לבקבוקים, והיו כאלה לנייר, והיו לאלומינים והיו - אפילו לפסולת אורגנית בלבד.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי במקרה שלפנינו, כך אני חושב, דווקא הקוטן הוא שקובע, ולא הגודל או הבולטות. אני כלל לא שמתי לב לסימני המיחזור הללו, כי איני מורגל לחפש אותם. אני, כישראלי, צריך עדיין שיצעקו לי את זה באוזן ויאירו לי בזרקור כדי שאזכור למחזר. מי שממחזר כבר שנים, מורגל לכך עד כדי כך שלא צריך להזכיר לו יותר מדי, ובוודאי שלא צריך לצעוק לו באוזן. הוא פשוט הולך ברחוב, עם בקבוק פלסטיק קטן ביד, עד שנקרה בדרכו הפח הנכון. אנחנו, עדיין נשליך לפח הראשון שנראה, אלא אם נעמיד בכל פינה כלוב ענק בצבע זרחני שייראה למרחוק.

מיחזור הוא חלק מהחיים במאה ה-21. אין ברירה, אין חנו דרך אחרת. לא נראה שבשנים הקרובות יפחת הניצול האנושי של המשאבים הטבעיים של העולם, אם כבר הוא רק יעלה. לכן, כדי לפחות לנסות לשמור על הקיים, אנחנו חייבים להחזיר משאבים למערכת, ולא להשליך אותם כלאחר יד. ומה שיפה בכל העניין, הוא שמרגע שהתרגלת למחזר ולהפריד פסולת, זה הופך לעניין לא מורגש כמעט, טבעי. עד אז, נציב עבורכם פינות מיחזור בולטות, משולטות היטב ומסומנות היטב, כי מה לעשות, בינתיים, כולנו עדיין שוכחים לפעמים.

פסח בפתח

לא הרגשנו, וכבר עברה שנה מאז ניקיון פסח הקודם. במהלך השנה הזו, רכשנו ברוך השם כמה דברים. גם לזה כמעט ולא שמנו לב, אבל מה לעשות - שנה אחרי, הארונות שוב מלאים בדברים שלא ברור לנו איך ולמה הם הגיעו לשם, ושבפסח הזה יצטרכו לפנות את מקומם. כלי בית, בגדים ומצעים, פריטים מפלסטיק, מתכת, נייר וקרטון, צעצועים ופריטי מזון, מכשירי חשמל וסתם ג'אנק.

ומה נשתנה הפסח הזה בכל זאת? ובכן, לקראת חג החירות הבא עלינו לטובה השנה, אנחנו - החברים מפרויקט המיחזור של ערד - היינו לפנות אליכם בבקשה אחת קטנה: השנה, במקום לזרוק לפח, בואו נמחזר. כמה שיותר. מה שרק אפשר. 

אנחנו, מצידנו, נשתדל לספק את כל העזרה. ראשית, לקראת החג נשלים את הצבתם של עשרות מיכלים חדשים לאיסוף נייר. פסולת הנייר שלכם לסוגיה - מחוברות צביעה ישנות של הילדים ועד לחומר פרסומי שקיבלתם בקניון - צריכה להיות מושלכת למיכלים הללו.  לפני החג נקיים מבצע לאיסוף פסולת אלקטרונית למיחזור. מכולת איסוף תוצב בחצר העירייה, ואתם מתבקשים להביא כל מכשיר אלקטרוני שאינו עובד.

ומה לגבי בגדים שכבר עברו אצל כל המשפחה, וחייבים להיפטר מהם? השנה, אל תזרקו אותם לפח ואל תשימו ליד הפח. הביאו אותם לחנות מלב"י, שם יוצב מיכל לאיסוף בגדים משומשים. וסוללות? בעיר יש מספר אתרים לאיסוף סוללות משומשות, כולל למשל בסניף מגה באזור התעשייה וכאן, אצלנו ביחידה הסביבתית. הביאו, ואנחנו כבר נדאג לשאר. והיתר, כרגיל: בקבוקים לכלובי הבקבוקים ובקבוקים ופחיות שבפיקדון לסופרמרקט, למכולת או לחנות בה יש מיכל לאיסוף.

באתר האינטרנט של העירייה יופיע לקראת הפסח כל המידע שיוכל לסייע לכם למחזר את כל מה שתרצו. תוכלו למצוא שם מידע, וכן את מיקומם של פחי המיחזור הרלבנטיים. בכל עניין שלא תקבלו עליו מענה באתר, נשמח אנחנו, ביחידה הסביבתית, לעזור לכם.

 אבל יש גם מעבר למיחזור ממש. צעצועים למשל, נסו לתרום לעמותות הרלבנטיות או לגן הילדים הקרוב אליכם. כך גם לגבי ספרים, וסרטי די.וי.די שכבר אינכם צופים בהם. וכן הלאה. מה שאנחנו מנסים לומר הוא, שלכל פריט כמעט, יש שימוש נוסף - אם כחומר גלם לאחר שעבר מיחזור, או אם בשימוש חוזר אצל אדם אחר. לא כל דבר שאין לכם צורך בו, הופך אוטומטית לזבל. בפסח הזה, נסו לדאוג לכך שכמה שיותר פריטים שהייתם בדרך כלל מחשיבים כפסולת, ימשיכו את מעגל החיים שלהם בצורה אחרת. ושיהיה פסח נקי, שמח, כשר וממחזר, לכולם.

מה זה לעזאזל קומפוסט?!

לכל מי שמתעניין, ששמע, שראה אצל השכנים או שפשוט רוצה להיות כמו כל הירוקים - כל התשובות לשאלה המטרידה: מה זה לעזאזל קומפוסט?!

בטור הזה, תקראו לא פעם ולא פעמיים את המילה קומפוסט. בכלל, מי שמסתובב היום בחוגים ירוקים שומע את המילה הזאת הרבה. הרבה מסתורין אופף את המילה הזאת, אבל מה היא אומרת? מהו אותו חומר מסתורי שאף חובב סביבה אינו יכול בלעדיו?

ובכן, פירושה של מילה "קומפוסט" בעברית הוא "רקבובית". תודו שזה נשמע טוב יותר בלועזית. רקבובית, מה לעשות, לא מצלצל טוב באוזן. ומהי אותה הרקבובית שכולנו עסוקים בה? אתן לכם, כפי שראוי, את הדוגמא הטבעית. ביערות הגשם, ובכל בוסתן מצוי, הקרקע מחופה בשכבה של עלים, ענפים ופירות, קקי של ציפורים וחיות אחרות, וגם לא מעט בעלי חיים, בגדלים שונים, שמצאו את מנוחתם עדן על קרקע היער.

ויש שם עוד משהו, חשוב מאין כמותו, בשכבת הקרקע העליונה הזאת: מיליארדים על גבי מיליארדים של מיקרואורגניזמים שמעבירים את ימיהם בעיכול בלתי פוסק של כל הבלגן הזה. זהו הקומפוסט: השכבה העליונה, האורגנית ביותר, העשירה ביותר של קרקע היער. המקום ממנו צומח הכל. ומהטבע אל הבית: הקומפוסט שעליו אנחנו מדברים הוא בדיוק אותו הדבר, רק עשוי משאריות האוכל הביתי שלנו ומעשבים, עלים וגזם מהגינה.

ולמה אני בעצם מספר לכם את כל זה? כי חצי מהאשפה הביתית שלכם היא אורגנית וניתן לקמפסט אותה - כלומר להפוך אותה לקומפוסט. ולמה לעשות את זה? כי ככה נוכל להקטין את נפח האשפה במחצית, ולחסוך נפח אשפה ניכר שלא ילך להטמנה. בנוסף לעניין הנפח,  אשפה אורגנית שמגיעה לאתר סילוק פסולת נרקבת, גזים רעילים נוצרים ונפלטים אל האטמוספרה, ומאיצים את התחממות הגלובלית. נוזלי הריקבון מחלחלים דרך ערמות האשפה, סופחים רעלים ומחלחלים למי התהום. ויש בעיות נוספות, אבל למה להרוס לכם את השבת.

את כל הבעיות הללו ניתן להקטין מאוד אם נפסיק לשלוח פסולת אורגנית אל המטמנות ונטפל בה ליד הבית. מה עושים עם כל הקומפוסט שנייצר? שמים בעציצים וסביב לעצים, עושים גינות ירק והופכים את האדמה שלנו לטובה יותר. ואיך עושים את כל זה? עם התקדמות פרויקט המיחזור בעיר, נידרש גם לשאלה חשובה זו. מן הסתם, נקיים הדרכות בנושא קומפוסט ונפרסם מדריך באתר האינטרנט, אבל קומפוסט זה לא בקבוקי פלסטיק. זה דורש מחויבות קצת יותר עמוקה. לכן, בינתיים, תנו לדברים קצת לשקוע, להתקמפסט. בכל זאת, אני לא רוצה להרוס לכם את כל המסתורין בבת אחת.

לחיות כמו שאנחנו רוצים, באמת

אנחנו מייצרים המון, קונים המון, ונהנים מזה. או לפחות ככה אנחנו חושבים. לתרבות הצריכה יש השלכות, ומיחזור הוא תרופת נגד יעילה

תרבות הצריכה מציבה את כולנו במצב לא פשוט. מצד אחד, אנחנו לא מפסיקים לייצר את כל מה שאנחנו צריכים, כדי שנוכל לקנות ולחיות כמו שאנחנו רוצים. מצד שני, המוצרים שאנחנו מייצרים וצורכים גורמים לבעיות סביבתיות קשות. מי התהום מזדהמים, מי הים מזדהמים, קרקעות מזדהמות והאוויר מזדהם. שדות של שקיות פלסטיק בכל מקום, ערמות פסולת בניין מאופק לאופק, הרים של צמיגים בנחלים, ועוד, ועוד, ועוד. לפיכך נשאלת השאלה: האם ככה באמת אנחנו רוצים לחיות?

כשמדברים על פסולת ועל מיחזור, נהוג להתייחס לרוב לחומרים כמו פלסטיק, או נייר, או פסולת בניין. אבל זהו רק קצה קרחון. הרי כל מה שאנחנו צורכים הופך בסופו של דבר לפסולת. קחו לדוגמא את הבגדים שלנו. כולנו אוהבים בגדים. אנחנו אוהבים להיות אופנתיים ולהרגיש טוב עם עצמנו. אבל מה קורה כשצריך לפנות מקום בארון לאותם הבגדים החדשים שעושים לנו כל כך טוב?

כדאי לדעת, שמרבית הבגדים שלכם מגיעים בסופו של דבר להטמנה באתרי הפסולת. כמויות עצומות של בגדים וטקסטיל נטמנות מדי שנה בישראל, כמות שמגיעה לכ-5% ממשקלה הכולל של הפסולת בארץ.

אז מה עושים עם זה? איך מתמודדים מצד אחד עם הרצון לקנות בגדים, ומן הצד השני עם הצורך להגן על האוויר, המים והאדמה - על איכות החיים שלנו? אז קודם כל (זה ברור, אבל נגיד את זה בכל מקרה...), חשוב לקנות פחות ולחשוב היטב על כל פריט אופנתי שקונים. אבל מה עושים עם מה שבכל זאת מיותר? ובכן, את זה צריך להביא למקומות המיועדים לכך - ממש כמו עם בקבוקי הפלסטיק, הנייר או הקרטון.

מהו המקום הראוי? בתוך מספר שבועות, יוצב במסגרת פרויקט המיחזור העירוני מיכל לאיסוף בגדים משומשים מול חנות מלב"י (מרכז לאביזרי בית יד שניה, שכונת גבים, אשד 25). המיכל ישמש לאיסוף בגדים גם כשהחנות סגורה. בנוסף, נסייע למלב"י בהפנינג לאיסוף ומכירת תחפושות יד שניה לפורים, בשדרוג החנות ובהפעלתה, כדי שגם לערד תהיה חנות יד שניה ראויה - ממש כמו בתל אביב, ניו יורק או ברלין. אגב, גם בבית הספר יעלים/עופרים שוקדים בימים אלה על הקמת חנות יד שניה שתשמש את תלמידי בית הספר. במקביל, אנו עובדים על מציאת פתרון קצה למיחזור בגדים שלא יימצא להם דורש גם בחנויות אלה.

מיחזור הוא פתרון חירום - סוג של תרופת-נגד מיידית להורדת חום והפחתת כאבים. אבל כדי שיהיה תרופה יעילה, אסור שהמיחזור יתחיל וייגמר בבקבוקי פלסטיק. הוא חייב לספק פתרון לסוגי פסולת רבים ככל שניתן, כמו בגדים למשל. לכן, פרויקט "ערד - עיר ממחזרת" שואף למצוא פתרון גם לסוגי פסולת אחרים. אם נתחיל כולנו לדאוג לעודפים שלנו ולפסולת, נחיה בסופו של דבר - אבל באמת - בדיוק כמו שאנחנו רוצים לחיות.

בוקר ירוק

עד עכשיו בעיקר שמעתם שיש פרויקט מיחזור בערד, בקרוב תתחילו גם לראות. ערד יוצאת לדרך חדשה: ירוקה יותר, אחראית יותר, ממחזרת יותר. בהצלחה

בוקר טוב ערד, ברוכה הבאה למאה ה-21. יותר נכון, ברוכה הבאה למאה ה-20, כי הבוקר שאתם מתעוררים אליו היה צריך לעלות כבר במאה הקודמת, כמו בכל מקום נורמלי בעולם, אבל הוא בושש להגיע. אולי כי בגלל המרחק לוקח יותר זמן לדברים להגיע לכאן, או אולי כי היו עניינים אחרים לעשות. בכל מקרה, הבוקר הזה הגיע והוא בוקר ירוק במיוחד. בוקר של מיחזור.

פרויקט "ערד - עיר ממחזרת" עולה מדרגה. עד עתה, עסקנו בעיקר במחקר. למדנו את העיר לפני ולפנים - איזו פסולת זורקים פה? כמה פסולת? מה הנפח? מה המשקל? מי בדיוק מתגורר בעיר ואיפה? מה יודעים בעיר על מיחזור? מה יודעים הילדים? השאלות האלה ומגוון רחב שאלות אחרות זכו למענה בצורת חוברת עבת כרס הממפה את העיר ומכינה את הקרקע לשלב הבא של הפרויקט: יישום של מערך מיחזור מקיף, נוח, מתקדם ומעודכן, בכל רחבי העיר ולשימוש כלל האוכלוסייה. הללויה.

כבר בשבועות הקרובים תתחילו להרגיש את השינוי. ראשית, הפחים הכחולים - אלה המשמשים לאיסוף נייר -  שהתחלתם לראות במקומות מסוימים בעיר, הולכים לכבוש את העיר. לא תוכלו להתעלם מהם, והם יקראו לכם מכל פינה "את הנייר - רק כאן בבקשה!". בד בבד, תתחילו לקבל לביתכם הזמנות למפגשים, הקצאות ואירועים בנושא מיחזור, כדי לשמוע את דעתכם בעניין, ולהשמיע לכם דברים שאולי לא יודעתם. קוראים לזה "שיתוף ציבור, ואתם הציבור שישתתף. אחר כך, לאט לאט, יתחילו לקום בעיר פינות מיחזור מרכזיות, מאובזרות ונעימות.

בסופו של דבר, בעוד כשנה מהיום, תהיה ערד "עיר ממחזרת". יהיו לעיר את כל הכלים להפריד את הפסולת, לאסוף אותה ולפנותה למקומות הנכונים, ושם למחזרה למען הסביבה. ומה הלאה? ובכן, אנחנו מקווים שקצת אחר כך תתעורר ערד לבוקר ירוק חדש. בוקר של "ערד - עיר ירוקה", ולא רק ממחזרת. ערד שבונה ירוק, שלומדת ירוק, שמקיימת חברה ירוקה וקהילה ירוקה, כלכלה ירוקה ותעשייה ירוקה. שקמים בה פרויקטים ירוקים, ומושכת אנשים ירוקים להתיישבות ירוקה. הבוקר הזה, כך אנחנו מקווים, יביא לערד יום חדש - אופטימי יותר, בריא יותר ומצליח יותר. בוקר טוב באמת, לערד.

בחודשים הקרובים נכתוב לכם מדי שבוע כדי לעדכן על פרויקט המיחזור, לספר לכם על דברים מעניינים שקורים בתחום בארץ ובעולם, ועל עניינים סביבתיים נוספים. נשמח לשמוע גם אתכם, במייל shiri(at)negevenv.org.il