בעקבות הישנות מקרים של פגיעה באילנות מוגנים, הגדלים בתחומי שיפוט של רשויות מקומיות, מצאנו לנכון להבהיר את נוהל הטיפול באילנות מגונים.
 

על פי פקודת היערות כריתת אילן מוגן מחייבת הוצאת רישיון כריתה.
 

הגדרת כריתה כפי שנוסחה לאחרונה קובעת כי עקירה היא כל אחד מן הדברים הבאים:
 

1. עקירת האילן משורשו.
    
2. גרימה למוות של האילן בריסוס או בהרעלה או בחיגור או בשריפה או בחיתוך שורשיו או בכל דרך אחרת שאינה מצוינת בהגדרה זו.
    
3. חיתוך של הגזע המרכזי, או חיתוך כל הבדים הראשיים, לרבות חליפים, היוצאים מן הגזע המרכזי באופן הפוגע ו/או מסיר את נופו של האילן.
    

כמו כן, יוצאים מכלל זה הם עצי מטע חקלאיים עצי שדרה רחבי עלים בישובים עירוניים, שניתן לחתוך ענפיהם החל מההסתעפות השנייה של הבדים, והדבר ייחשב כגיזום שאין להעמיד לדין בגינו.
 

חשוב להדגיש שסעיף ג' מתייחס לנושא הגיזום.
 

בכל מקרה בו קיים צורך בכריתה, או בהעתקת אילן מוגן, לפי רשימת האילנות המוגנים בפקודת היערות (זית וחרוב), ובצו האילנות המוגנים מ- 1997 (הכולל 66 אילנות), יש לפנות לקבלת רישיון כחוק ממורשי מתן רישיונות הייעור האזוריים של הקרן הקיימת לישראל.